שטראוס בדרך ל100% חשמל מאנרגיה מתחדשת: מחלבת שטראוס באזור תעשייה בר-לב כמקרה בוחן

שלומית זוטא, גלית קניגסברג ודייב רוזנברג*

ינואר 2025

חברת שטראוס-ישראל היא עמיתה במיזם חשמל 100 - מלכ"ר המאגד חברות מובילות במגזר העסקי בישראל אשר הציבו יעד של ייצור 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, לא יאוחר מ-2048 (שנת ה-100 למדינת ישראל). שטראוס, אחת החברות הראשונות שהצטרפו לחשמל 100, הציבה תכנית פעולה קונקרטית להגיע להשגת היעד כבר בשנת 2030.

מסמך זה יתאר את הדרך בה מתעתדת שטראוס-ישראל ליישם את תוכניתה, כאשר מקרה הבוחן יתמקד במחלבת שטראוס, הממוקמת באזור תעשיה בר-לב (ליד מושב אחיהוד). לצורך זה יתואר מצבה הנוכחי של מחלבת שטראוס, מקורות האנרגיה והשימוש בהם. לאחר מכן ייסקרו האפשרויות הפתוחות בפני המחלבה כדי להגיע ליעד, והבחירות שביצעה בפועל.

1. אנרגיה מתחדשת

רוב האנרגיה הנצרכת כיום בעולם מופקת ממקורות המתכלים מעצם הפקת האנרגיה מהם. היא מתבססת על שריפת דלק מאובנים )כגון פחם, נפט או גז טבעי) או על ביקוע גרעיני. הפקתה ו/או השימוש בה גורם לפליטת גזי חממה וכתוצאה מכך - לשינויי אקלים. לאור זאת, מקדמות מדינות רבות, ובהן ישראל, את השימוש באנרגיה מתחדשת.[1] אנרגיה זו מופקת ממקורות טבעיים כגון שמש, מים ורוח, אשר מתחדשים בקצב מהיר יותר בהשוואה לקצב השימוש בהם ליצירת אנרגיה, ובהתאם אינם מתכלים. הקושי בהפקת אנרגיה מסוג זה נובע מכך שהיא אפשרית רק בזמן שאותם משאבים טבעיים זמינים להפקת אנרגיה, ולכן שימוש נרחב בה מחייב קיום פתרונות אגירה וטכנולוגיות ניהול רשת מתקדמות.[2] בישראל מרבית האנרגיה המתחדשת הינה אנרגיה סולארית.

כפי שיוסבר להלן, חברות השואפות להגיע ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת יכולות לבחון דרכי הגעה ליעד באמצעות ייצור עצמי (כדוגמת האפשרויות המפורטות בסעיף 4.2 להלן). במידה והדבר אינו מתאפשר, פתוחה בפני החברה האפשרות להשלים את החסר באמצעות רכישת תעודות אנרגיה מתחדשת (Renewable Energy Certificates or RECs). לקיום תעודות אלו חשיבות רבה, שכן הן מהוות את ה"מטבע" של שוק האנרגיה המתחדשת. התעודה היא סחירה ומהווה הוכחה משפטית לכך ש-1 מגהוואט-שעה (MWh) של חשמל יוצר על ידי מקור אנרגיה מתחדש והוזן לרשת החשמל.[3] רכישת תעודות כאלו היא אמצעי רווח בקרב חברות לצורך הגעה ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת אם אין ביכולתן להגיע לכך באמצעי ייצור עצמיים.

2. חברת שטראוס

חברת שטראוס נוסדה בשנות ה-30 בנהרייה על ידי העולים מגרמניה הילדה וד"ר ריכרד שטראוס. ההתחלה הייתה צנועה: משק משפחתי אשר בו יוצרו מוצרי חלב. ב-1939, לאחר שלמוצרים יצא מוניטין והם אף זכו בפרס מאת הנציב הבריטי העליון, נוסדה מחלבת שטראוס. עם הזמן השתכללה הטכנולוגיה וכך גם שיטות השיווק וההפצה, וסל המוצרים התרחב והחל לכלול גלידות, יוגורט ומעדנים. שטראוס פיתחה שותפויות עם חברות בינלאומיות כדוגמת יוניליוור, דנונה ופפסיקו וכמו כן ביצעה רכישות רבות. ב-1997 רכשה את השליטה בחברת עלית וב-2004 התמזגו החברות. בשנת 2007 שינתה החברה את שמה ל"שטראוס גרופ". שטראוס התרחבה לתחומים נוספים בשוק המזון והמשקאות וביניהם מטבלים וממרחים, והקימה את "שטראוס מים" ואת "שטראוס קפה", אשר להן פעילות נרחבת בחו"ל.

כיום, שטראוס היא אחת מחברות המזון הגדולות בישראל. היא מעסיקה כ-18,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 28 אתרי ייצור ומרכזים לוגיסטיים בלמעלה מ-20 מדינות, מארה"ב ואוסטרליה ועד סין ומקסיקו.[4]

בין המפעלים הבולטים של שטראוס בישראל – מחלבת יוטבתה אותה רכשה שטראוס ב-1997, ותנה תעשיות, כיום שטראוס מים, אותה רכשה ב-2006 ובאמצעותה החלה לפעול בתחום סינון המים דרך המותג "תמי 4". ב-2015 הקימה החברה את חממת הפודטק The Kitchen בשיתוף רשות החדשנות. המטה של הקבוצה כולה – שטראוס גרופ - נמצא בפתח תקווה.

בשנת 1973 הפכה שטראוס לחברה ציבורית, כאשר כיום מחזיקה משפחת שטראוס בכ-53% ממניות החברה. נכון לינואר 2025, הציבור מחזיק כ-36% ממניות החברה ואילו המוסדיים מחזיקים כ-11%. מניית החברה משתייכת למדד "ת"א-35", מדד המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בבורסה בתל אביב, ולמדדים נוספים. בין השאר, משתייכת החברה לשני מדדים העוסקים בתחום הקיימות. הראשון הוא מדד ת"א-מעלה, המאפשר השקעה על סמך קריטריונים של אחריות תאגידית בתחומי חברה, סביבה, אתיקה וממשל, ולא רק על סמך קריטריונים פיננסיים.[5] השני הוא מדד אקלים ת"א-125 אקלים נקי, הכולל את מניות חברות מדד ת"א-125, בניכוי החברות המוגדרות כתאגידים פוסיליים.[6] החברה כלולה בשני מדדים אלו משום שהיא מקדמת אסטרטגיית קיימות, כפי שיפורט בפרק הבא. החברה נמדדת על פי תקני דיווח בינלאומיים בנושא זה ופועלת לשיפור הדירוג שלה בהתמדה.

2.1 קיימות בשטראוס

אסטרטגיית הקיימות, או ESG, של שטראוס מתבטאת בכמה תחומים: איכות המזון, גיוון בהעסקה, תרומה לקהילה ואחריות סביבתית.

לפי דו"ח 2023, 100% ממוצרי החברה צמחוניים ו-100% ממוצרי החברה בארה"ב טבעוניים. כמו כן, החברה מייצרת 744 סוגי מוצרים ללא גלוטן.

באשר לגיוון בתעסוקה, 75% מדירקטוריון שטראוס הן נשים ואם לא לוקחים בחשבון את פעילות שטראוס בברזיל – 48% מתפקידי הניהול מאויישים על ידי נשים. ע"פ הדו"ח, החברה תרמה סכומי כסף גדולים למטרות קיימות שונות, עובדיה תרמו שעות עבודה בהתנדבות, וכ-90% מספקי החברה הם מקומיים.

לצד זאת, החברה מציבה מדי שנה יעדים להצלת מזון ולתרומת מזון. כל ספקי החלב של שטראוס משתתפים בתוכנית לרווחת בעלי החיים ברפתות, "רפת מקיימת", הכוללת פעולות כגון הפסקת הפרדת עגלות לאחר המלטה, הפסקת סימון בצריבה ורפואה ברמה גבוהה.

באשר לאחריות סביבתית, השקיעה החברה 24 מיליון ₪ בהשקעות סביבתיות, לא כולל הוצאות שוטפות.. במסגרת הפעילות לצמצום ההשפעות הסביבתיות, המקבלת דגש רב בשטראוס, חרתה החברה על דגלה את המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת על מנת לצמצם את פליטות גזי החממה של החברה למינימום. קונקרטית, החברה הציבה לעצמה יעד: 100% צריכת החשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. במסגרת זו החברה היא שותפה מקימה של מיזם "חשמל 100", שיידון בפרק הבא.

2.2 חשמל מאנרגיה מתחדשת בשטראוס

בשטראוס קיימות שלוש טכנולוגיות המשמשות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת באתרים:

א. חשמל באמצעות פאנלים סולאריים על גגות, קירוי חניות, בריכות שפכים ושטחים נוספים.

ב. חשמל באזורים תפעוליים צפופים, באמצעות מערכות פאנלים עם עקיבה המותקנים על עמודים (כ-6 מ' גובהה) ומאפשרים שימוש בשטח התפעולי מתחתם.

ג. הפקת חשמל מביוגז. מקור הביוגז הוא מבריכות שפכים אנארוביות הקולטות את השפכים במפעלים.

דייב רוזנברג, דירקטור האנרגיה של שטראוס, מוביל יחד עם פורום האנרגיה את המהפכה של מעבר שטראוס לייצור והפקה של חשמל מתחדשת באתרי החברה. דייב הוא מהנדס בהכשרתו - בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בהנדסת מערכת מהטכניון. כמו כן הוא בעל הכשרתPMP (Project Manager Professional).

דייב לא התחיל את דרכו המקצועית בעולם האנרגיה. לפני שהגיע לשטראוס בשנת 2014 עבד באינטל ובטאואר סמיקונדקטור כמהנדס ולאחר מכן עבד כמנהל פרויקטים בחברת "גליל הנדסה". בשלב כלשהו החל להתעניין באנרגיה והציע לבעלים של "גליל הנדסה" להקים צוות המתמחה בכך. הצעתו התקבלה, וכך החלה דרכו בעולם האנרגיה אשר במסגרתה מונה בהמשך לדירקטור האנרגיה בשטראוס. אפשר לראות במינוי זה סגירת מעגל, שכן אימו של דייב עבדה כביולוגית במכון וולקני והתמחתה בפריון של פרות חלב.

3. מיזם חשמל 100

מיזם חשמל 100 הוקם בשנת 2023 ביוזמת המגזר העסקי, במטרה לתמוך במעבר המשק הישראלי ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת.[7] מטרת המיזם: לאגד, לבקר ולסייע לחברות בהשגת יעד של 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת לא יאוחר משנת 2048, שנת ה-100 למדינה.

עמיתי חשמל 100 הם חברות ועסקים המצטרפים למיזם . כל אחד מעמיתי חשמל 100 מציב לעצמו שנת יעד אשר עד אליה הוא מתחייב להגיע ל-100% חשמל ממקורות מתחדשים. בנוסף העמיתים מתחייבים ליעדי ביניים אשר יעגנו את הפעילות בנושא לאורך התקופה- תקנון עמותת חשמל 100 מציב יעדי מינימום בהם כל העמיתים במיזם חייבים לעמוד, והעמותה מתפעלת מנגנון דיווח ובקרה לעמיתים. באמצעות מנגנונים אלו מספקת עמותת חשמל 100 לעמיתים מסגרת המהווה עוגן מחייב, המבטיחה אמינות בדיווח והימנעות מטיוח ירוק (Greenwashing).[8] עמיתי חשמל 100 הראשונים הם שטראוס, נסטלה, אינטל, טבע, שורש והיולט פקארד.

ראש ועדת ההיגוי של המיזם היא גלית קניגסברג, מנהלת "הזירה הסביבתית", עמותה המקדמת פתרון סוגיות סביבתיות באמצעות שיתוף פעולה בין האקדמיה, המגזר העסקי וארגוני סביבה, וכיום מנכ"ל ניבאנה ישראל. בראש הוועדה הטכנית של המיזם עומד פרופ' משה תשובה, ראש בית הספר להנדסה מכנית במכללת אפקה. השותפים להקמת המיזם הם "הזירה הסביבתית, 'PlanNet Zero- מיזם האקלים של אוניברסיטת תל אביב ומכללת אפקה. כמו כן מיום הקמתו המיזם מוכר וזוכה לתמיכה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל ומשרד עורכי הדין אפשטיין, רוזנבלום, מעוז (ERM).

המוסדות האקדמיים השותפים במיזם מעניקים לו תמיכה מבחינה מקצועית וטכנולוגית. בין השאר, סטודנטים לתארים מתקדמים במוסדות אלו מלווים חברות ספציפיות בבניית תוכניות עבודה ויעוץ לפי הצורך.

המודל למיזם הישראלי הוא המיזם הבינלאומי Climate Group RE100, שחרת על דגלו את האצת תהליך המעבר ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת באמצעות רתימת חברות מכל העולם למטרה.[9] 426 החברות המשתייכות למיזם, כדוגמת אפל האמריקאית, סמסונג הקוריאנית ודנונה הצרפתית, הן חברות ענק, ורף הכניסה גבוה מדי עבור רוב החברות הישראליות.

במקרה של שטראוס, היקף צריכת החשמל שלה עמד בסף החברות ב-RE100. עם זאת, אחד מתנאי הקבלה ל-RE100 הוא כי כל החברות-הבנות והשלוחות השונות של חברה יתחייבו אף הם ליעד החשמל מאנרגיה מתחדשת. שטראוס לא יכלה להתחייב לעמידה בתנאי זה, וכך גם חברות רבות נוספות בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. כפועל יוצא, אין כיום אף חברה אשר המטה שלה הוא במזרח התיכון והיא רשומה ב-RE100. קשיים אלו מדגישים את חשיבותו של מיזם חשמל 100.

עם זאת, RE100 הבינלאומית העניקה את ברכתה להקמת הארגון הישראלי (חשמל 100). יתרה מזו, נציגויות ישראליות של חברות המשתייכות למיזם הבינלאומי ואשר להן פעילות משמעותית בארץ, כדוגמת היולט-פקארד (HP), נסטלה ואינטל, מצטרפות למיזם הישראלי.

4. מחלבת שטראוס בר-לב (אחיהוד)

המחלבה באחיהוד היא אחת מבין שבעה מפעלים של שטראוס בישראל. המחלבה ממוקמת באזור תעשיה בר-לב הצמוד למושב אחיהוד אשר בצפון ומעסיקה כ-600 עובדים, אשר כ-100 מהם בתפקידים מקצועיים – הנדסה, הנהלה וכספים.

אבן הפינה של המחלבה הונחה ב-1998 והייצור החל ב-2000. עם תחילת הייצור המסחרי באחיהוד, בשנת 2001, נסגרה המחלבה הוותיקה בנהרייה, אשר הוקמה ב-1939. האווירה ההיסטורית משתקפת במפעל, בין אם באמצעות הצריפים בהם שוכנים חלק גדול מהמשרדים ובין אם באמצעות התמונות התלויות במסדרונות ובחדרים.

המחלבה מייצרת מוצרי חלב אך לא חלב ניגר (אשר מיוצר ביוטבתה). המחלבה עובדת עם 5 רפתות גדולות באזור. הרפתות מבצעות את החליבה ושולחות את החלב למפעל במיכליות. כאשר החלב מגיע למפעל הוא מייד מפוסטר. לאחר הפסטור עובר החלב לצנטריפוגה המפרידה את החלב לשניים: חלב עם 0% שומן, ושומן. כעת אפשר להחזיר חלק מן השומן לחלב שבו 0% שומן וכך לייצר מוצרי חלב עם אחוזי השומן הרצויים. המפעל מחולק לשלוש מחלקות: גבינות; יוגורט; ומעדנים.

מהנדס האנרגיה ואיכות הסביבה במפעל אחיהוד של שטראוס הוא ניר בונפיס. ניר הינו מהנדס צעיר אנרגטי מאוד ובעל יוזמה. לניר צוות של 3 הנדסאים אשר אחראים לתשתיות האנרגיה של המחלבה.

4.1 המקורות והשימושים העיקריים באנרגיה במחלבה

כ-50% ממקורות האנרגיה במחלבה הם חשמל, והיתרה הינה רובה ככולה גז טבעי. ככלל, מחלבות מתאפיינות בשימוש נרחב באנרגית חום (אשר מקורה בקיטור) למטרות "בישול" ופסטור. את הקיטור באחיהוד מייצרים בדוודי הקיטור המוזנים מגז טבעי ובאופן חלקי גם מביוגז. במקביל לחום ישנו גם שימוש נרחב בקור (מים בטמפרטורות הנעות בטווח 1-4 מעלות צלזיוס, כתלות בשימוש הנדרש). מערך הקירור של המחלבה מתבסס על צ'ילרים חשמליים הפועלים על מי-גליקול ומשולבים עם מחליפי חום בכדי לקבל את המים בטמפרטורה המתאימה. כמו כן קיימת במחלבה מערכת אוויר דחוס של מעל1000 כ"ס.

בנוסף, כל מערך המכונות במפעל מתבסס על חשמל.

4.2 האופציות שעמדו בפני שטראוס להגעה ליעד והבחירה שבוצעה

במסגרת המסע של שטראוס במעבר ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, בוצע בכל אתרי החברה מיפוי של האפשרויות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים. במסגרת המיפוי נבחנו הטכנולוגיות הבאות:

• התקנת פאנלים סולאריים על גגות המבנים.

• קירוי חניות ואזורים תפעוליים שונים והתקנת פאנלים סולאריים.

• התקנת פאנלים סולאריים על גדרות.

• מערכות סולאריות צפות (על מאגרי מים ובריכות שפכים).

• התקנת "פטריות" של פאנלים סולאריים על עמודים הכוללים מערכות עקיבה.

• יצור חשמל תוך שימוש בביוגז (מקור הביוגז הוא ממערכות טיפול בשפכים פנימיות ואולי בעתיד גם מאספקה ממקורות חיצוניים כגון רפתות).

• מיקרו טורבינות רוח.

• פאנלים סולאריים דואליים (משלבים חימום מים + הפקת חשמל). יתרונם בשיפור הביצועים של הפקת חשמל וכן בקבלת מים חמים בטמפרטורה של 40-50 מעלות.

• שילוב מערכות אגירה המאפשרות אספקה של חשמל ממקורות מתחדשים גם מעבר לשעות האור.

בבדיקת הפוטנציאל, נמצא כי ניתן לייצר רק כ-40% מהחשמל הנצרך ע"י שטראוס באתרי החברה באמצעות הטכניקות המפורטות להלן. אי לכך, הוחלט כי לצורך השלמת הקיבולת החסרה תתקשר שטראוס עם ספק חשמל מאנרגיה מתחדשת אשר יספק לשטראוס חשמל מאתרים ייעודיים אשר בהם שטראוס תהיה לקוח העוגן של האתר.

4.3 התוכנית של מחלבת שטראוס בר-לב להגעה ליעד

תחילת הפעילות לצורך יישום המטרה של הגעה ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת מתבססת על ניתוח מצב קיים. פעילות הניתוח נעשתה על ידי צוותי ההנדסה והאנרגיה במחלבה בהנחיה וליווי של מטה ההנדסה של שטראוס.

ניתוח מצב קיים:

הניתוח נערך בשיטת Bottom Up ובוצע במספר שלבים:

שלב א: זיהוי פוטנציאל ההפחתה של צריכת האנרגיה בכלל והחשמל בפרט תוך שמירה על פעילות הייצור התקינה והרציפה במחלבה. זאת מתוך הבנה כי אנרגיה נחסכת היא הכי "כלכלית" והכי "ירוקה". הפעילות במישור זה מחולקת אף היא לכמה חלקים:

1. צמצום אנרגיה בתהליך הייצור – פעולות אשר נראות לכאורה טריוויאליות אך לא מבוצעות בשטח עקב אי מודעות כגון – כיבוי מערכות בזמן הפסקות ייצור, הורדת נקודות העבודה (לחץ אוויר, טמפרטורה, ספיקה) לאופטימום הנדרש וכו'.

2. אתגור אקסיומות מקובלות – בחינה מחודשת של נוהלי עבודה קיימים תוך התמקדות בהתאמת הנוהל בשאיפה לחסכון אנרגטי, כדוגמא: קביעת לחץ אוויר אופטימלי לעבודה עם אקדח אוויר בקו הייצור (במקום לחץ מקסימום).

3. שיפור מערכות תשתית אנרגיה – מעבר למערכות קירור יעילות יותר, החלפת מערכות אוויר דחוס ישנות, טיפול בנזילות של אוויר דחוס, טיפול במלכודות קיטור ועוד.

4. חיפוש הזדמנויות נוספות לשימוש בחום שיורי - כפי שצוין לעיל תהליך הייצור במחלבה משלב תהליכי חימום וקירור כמו גם תהליכים אשר מייצרים חום כתופעת לוואי. לכן בתכנון נכון ניתן להשתמש בעודפי חום (או קור) מפעולה אחת לטובת מערכת או פעולה אחרת (דוגמא מדחס אוויר בעת פעולתו מייצר חום רב ניתן להשתמש בחום זה בכדי לחמם מים בכניסה לדוד קיטור בכדי לשפר את היעילות של ייצור הקיטור)אלו

שלב ב: מיצוי פוטנציאל הייצור העצמי של חשמל במחלבה – גם חלק זה מורכב מכמה צעדי משנה (המסודרים לפי סדר מורכבות עולה):

1. התקנת מערכות פוטו-וולטאיות (PV) על גגות פנויים אשר אינם מנוצלים.

2. התקנת פאנלים על בריכת השפכים האנארובית (המכוסה יריעה) הגדולה הנמצאת במחלבה.

3. תכנון מחדש של ציוד ואזורי עבודה בגגות, כך שישמשו בחלקם להתקנת פאנלים.

4. הקמת תחנת כוח המשתמשת בביוגז המופק מהבריכה האנארובית.

5. קירוי חניות, שטחים תפעוליים ועוד במערכות פאנלים סולאריים.

שלב ג: אגירה – ניתוח אפשרויות אגירה של חשמל שיורי והסטה שלו לשעות בהן אספקת חשמל מהמערכות הסולאריות אינה מספיקה.

שלב ד: הסכם אסטרטגי עם ספק חשמל ירוק במסגרת ההסכם של כלל שטראוס ישראל אשר יספק את הפרש צריכת החשמל (כ-60%) אשר בהתאם לניתוח לעיל לא יהיה באפשרות המחלבה לספק

שלב ה: השתתפות בפרויקטי פיתוח טכנולוגי של שיטות לשיפור וחסכון נוסף בצריכת האנרגיה בכלל וחשמל בפרט; פיתוח מערכות משופרות לייצור חשמל באתר ופיתוח מיזם לאספקת ביוגז ממקורות חיצוניים (באמצעות שיתופי פעולה של המחלבה עם גורמי חוץ שונים).

ייצור חשמל באתרי החברה:

אחיהוד התוותה תכנית בת כמה שלבים בכדי למקסם את יכולת הייצור של חשמל מאנרגיה מתחדשת.

שלב א' – הקמת פאנלים סולאריים על גגות המבנים (כ-1.1 MWh); הקמת תחנת כוח מבוססת ביוגז (אשר מייצרת גם קיטור בנוסף) בהספק של כ-1 MWh נוספים.

שלב ב' – הקמת פאנלים סולאריים על בריכת טיפול בשפכים; קירוי חניות עם מערך קולטים.

שלב ג' – הקמה של כיסוי פאנלים סולאריים על גדרות המתחם, שטחי תפעול ואזורי גינון (דו שימוש).

כל המערכות יהיו מגובות ומלוות במערך אגירה אשר יאפשר שימוש באנרגיה מתחדשת גם בשעות הלילה.

שטראוס משקיעה במיזמים חדשניים שונים במטרה לקדם פתרונות חדשניים אשר יאפשרו לה להגדיל וליעל את מערך ייצור החשמל העצמי.

קניית תעודות I-REC

בימים אלו מוקם בשטח המחלבה מפעל חדש לייצור משקאות ומעדנים על בסיס צמחי (plant-based). הקמת המפעל מאתגרת מאוד את יעדי המחלבה למעבר ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, עקב שתי סיבות. ראשית, נוכח העלייה הצפויה בצריכת החשמל באתר: ושנית לאור הקיטון המשמעותי בכמות השטחים הפנויים במפעל. יחד עם זאת, ובשילוב עבודה אינטנסיבית, צוות שטראוס מעריך שניתן להפיק בין 30-50% מהחשמל אשר יצרך בעתיד בשני המפעלים באמצעות "מערכות ירוקות".

יתרת החשמל אשר נדרשת לצורך תפעול המחלבה תושג באמצעות אמצעים חוזיים: התקשרות עם ספק חשמל מאנרגיה מתחדשת ותעודות I-REC[10].

5. סיכום

שטראוס בחנה אפשרויות שונות להפקת חשמל ממקורות מתחדשים באתרים שונים, וכפועל יוצא פיתח כל אתר תוכנית המתאימה לו. מפעל אחיהוד התווה תכנית בת כמה שלבים להגעה ליעד.

מן המקרה של מפעל אחיהוד ניתן ללמוד כי היעד של הגעה ל-100% חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא בר ביצוע במסגרת הזמן הנתונה, כאשר במידה ואי אפשר להשיגו במלואו באמצעים עצמיים, ניתן לבצע התקשרות עם ספק חשמל מאנרגיה מתחדשת או לרכוש תעודות REC.

* זוטא היא פרופ' למימון במכללה האקדמית תל אביב-יפו ועמיתת מחקר במכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב. קניגסברג ורוזנברג הם ממייסדי עמותת חשמל 100. קניגסברג הינה עמיתה במיזם האקלים של אוניברסיטת תל אביב ומנכ"לית ניבאנה ישראל, ורוזנברג הינו דירקטור אנרגיה בחברת שטראוס

[1] ראו חוק משק החשמל, התשע"ז-2017: https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=564917

[2] ראו "אנרגיה מתחדשת בישראל – רקע וסוגיות לדיון", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מתן שחק ושירי ספקטור-בן ארי), 2020.

[3] להסבר מפורט ראו אתר הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (United States Environmental Protection Agency או EPA): https://www.epa.gov/green-power-markets/renewable-energy-certificates-recs#:~:text=A%20renewable%20energy%20certificate%2C%20or,attributes%20of%20renewable%20electricity%20generation

[4] שטראוס גרופ בע"מ, דו"ח תקופתי לשנת 2023.

[5] לפרטים נוספים על מדד ת"א-מעלה ראו https://market.tase.co.il/he/market_data/index/150/major_data

[6] לפרטים נוספים על מדד ת"א-125 אקלים נקי ראו https://market.tase.co.il/he/market_data/index/185/about

[7] ראו אתר המיזם: https://www.hashmal100.org.

[8] טיוח ירוק (Greenwashing) הוא הצגת מצג לפיו חברה או עסק פועלים באופן ידידותי לסביבה תוך הסתרה של דרכי פעולה הפוגעות בסביבה.

[9] ראשי התיבות RE הם קיצור של Renewable Energy. ראו אתר המיזם: https://www.there100.org.

[10] I-REC (International renewable energy certification), הינן תעודות סחירות 1המייצגות 1 מגה-וואט שעה (MWh) של חשמל ממקור מתחדש. הנפקת התעודות ומכירתן מעניקה תמריץ כלכלי ליצרני חשמל ממקורות מתחדשים, ומאפשרות לצרכן הקונה תעודות לקבל הכרה על השימוש בחשמל הירוק, גם אם לא נצרך ישירות על ידו. בחודש דצמבר 2023 נערך וובינר של חשמל 100 בנושא, בשיתוף ארגון הI-TRACK הבינ"ל -ניתן לקבל קישור לוובינר על ידי פנייה לעמותת חשמל 100.